חגי שלו — מלכוד המצויינות | עיצוב כריכת ספר עיון מינימליסטית

איך מעצבים כריכה לספר עיון של מחבר ידוע כשהקטגוריה שלמה משתמשת בקודים של "ספר אקדמי = משעמם". הסיפור של כריכה אחת בלבן + טקסט אחד שיצרה Tension.

הבריף לכריכה של "מלכוד המצויינות" הגיע מן הסוף — מהפתרון שהציע הסופר. הספר השלישי של חגי שלו — מאמן עסקי שמלמד אסטרטגיות לעובדים בכירים. הקליינט באה אליי עם הצעה: "תעשה משהו עם פאזל. הספר הוא על מלכודים, אז פאזל זה כיוון." אמרתי לו לא. הסברתי לו למה.

כריכות ספרי עיון מנסות "להסביר את התוכן"

תפתח חנות ספרים. תסתכל על מדף ספרי העיון/אסטרטגיה/יזמות. תראה אותם קודים: פאזלים בכריכות של ספרי בעיות, שעון בכריכות של ניהול זמן, סולם בכריכות של "איך להגיע לפסגה", מבוך בכריכות של "איך לבחור". כל אחד מהאיורים האלה מתאר את הנושא של הספר.

הבעיה: כריכה שמתארת את הנושא מבטלת את הסיבה לקרוא. אם הקליינט פותח ספר על "מלכודים" וכריכת הספר היא פאזל — הוא כבר יודע מה הספר אומר. הסקרנות נמחקת. כריכה טובה יוצרת Tension — לא הסבר.

הבחירה: לבן + טקסט אחד + פרט לא צפוי

הצעתי כריכה מינימליסטית קיצונית: רקע לבן, ב-90% של הכריכה. כותרת בלבד. שם המחבר במקום בלתי צפוי — לא למעלה, לא למטה, אלא בצד, מסובב 90 מעלות. ושינוי אחד טיפוגרפי על המילה "המצויינות" שגורם לעין לקרוא אותה פעמיים — אות אחת בולטת ממקום שלא צריכה.

זה הכל. אין איור. אין צבע. אין פאזל. קליינט שמסתכל על המדף רואה את הלובן ועוצר. כל הספרים סביב צבעוניים, צפופים, "מסבירים." הלבן הזה הוא חור על המדף. עובר חמישה צעדים. חוזר. מסתכל. קורא את הכותרת. שם לב לאות הבולטת. שואל את עצמו: "למה האות הזאת אחרת?" — ואז פותח את הספר.

כריכה טובה יוצרת Tension — לא הסבר. אם המעצב הסביר את הספר על העטיפה, אין סיבה לקרוא.

שיווק טוב הוא אומר פחות ולא יותר

הקליינט פחד. הוא חשב שהכריכה "תעבוד פחות טוב" כי היא לא "מסבירה את הספר." אמרתי לו ההפך: היא תעבוד יותר טוב כי היא לא מסבירה. הוא הסכים בתנאי שאם המכירות לא יחזיקו אחרי 30 ימים — נחליף.

30 ימים אחרי ההשקה: 2,400 עותקים נמכרו. ספר העיון של 2022 נמכר בממוצע 800 עותקים ב-30 ימים הראשונים. הכריכה הזו מכרה פי 3. ההסבר שחגי קיבל מהמו"לים: "זה הכריכה שעצרה אותם במדף." שיווק טוב הוא להגיד פחות, לא יותר. שיווק טוב הוא להשאיר מקום לשאלה. שיווק טוב הוא לאלץ את הקליינט לפתוח את הספר כדי לדעת.

מה למדתי מהפרויקט

תפקיד הכריכה הוא לא להסביר את הספר. תפקידה לעצור את הצופה במדף ולגרום לו לפתוח אותו.

אלה שתי משימות שונות. הסבר שייך לתוכן. כריכה היא קריאה לפעולה. כריכה שמסבירה היא כריכה שלא צריכה לקרוא. כריכה שמייצרת שאלה היא כריכה שמכריחה את הקליינט להסתקרן. ובמדף עם 200 ספרים, סקרנות היא 50% מההצלחה המסחרית. ה-50% האחרים הם, כמובן, התוכן. אבל בלי הסקרנות הראשונית, התוכן לא רלוונטי.

מחבר או מו"ל?

אם אתה מחבר ספר, מו"ל, או מותג שצריך כריכה שעוצרת מבט במדף — לא כריכה ש"מסבירה" — בואו נדבר.