דוח שנתי שמספר סיפור — Data Storytelling, לא Data Display.
תפתח 10 דוחות שנתיים של ארגונים פילנתרופיים. תראה את אותם דברים: גרף עוגה של חלוקת התרומות, אינפוגרפיקה של "כמה אנשים עזרנו", פוטו אזור על משפחה מחייכת, מילים גדולות כמו "Hope" ו-"Together". הקטגוריה כולה משתמשת באותם קודים — וזה משתקף על האפקטיביות של כל אחת מהן.
הסידור: הדוח עוצב כמו מגזין עם פרקים. כל פרק מתחיל בצילום של אדם — לא קבוצה, לא תרשים, לא ציטוט. אדם אחד, מבט ישיר, סיפור של פסקה. אחר כך — המספרים. כי המספרים מקבלים משמעות אחרי שאתה מתחבר לדמות, לסיפור, לפנים.
בעיית הוויזואל הקלאסית של דוחות פילנתרופיים היא שהם צפופים. כל מילימטר רביעי מנוצל. בדוח של קרן הידידות שילבנו עמודים שלמים של לבן. עמודים בלי כלום. רק כותרת קטנה בפינה. הקורא מקבל רגע נשימה — והרגע הזה הוא חלק מהסיפור.
דוח שנתי של ארגון פילנתרופי הוא לא דוח. הוא חוברת שכנוע. תורם של ארגון לא קורא אותו כמו אנליסט פיננסי. הוא קורא אותו כמו ספר. הוא מסתכל על כריכה. הוא מדפדף. הוא עוצר על תמונה. הוא קורא פסקה. אם תוך 90 שניות לא הזיז אותו — הדוח נכשל בתפקידו.
- לקוח
- קרן הידידות (IFCJ — International Fellowship of Christians and Jews)
- תחום פעילות
- ארגון פילנתרופי בינלאומי
- שנה
- 2015
- Scope
- עיצוב דוח שנתי. שיטה: Data Storytelling — דוח שעוצב כמגזין עם פרקים, פתיחה כל פרק בפורטרט אישי, רווחים נדיבים, מספרים אחרי הסיפור (לא לפניו).
ארגון פילנתרופי, מלכ"ר או חברה ציבורית שצריך דוח שנתי שמשכנע ולא רק מציג נתונים — בואו נדבר.